<h1>הרוקח סימן תמ"ט</h1>
<h2>דף צט:</h2>
גיד הנשה אמרו רבנן בס'. גיד הנשה שנתבשל עם הגידין בזמן שמכירו משליכו והשאר מותר ואם אין מכירו כולן אסורין דבריה לא בטלה. והילכתא אין בגידין בנותן טעם בין נמלח בין נצלה בין נתבשל בו משליכו והשאר מותר, וכגון שניטל שומנו אבל נתבשל עם שומנו שנהגו בו איסור משערינן בס' ואם יש בבשר ובחתיכות וברוטב ובקיפה כנגד השומן מותר ואם לאו אסור. ויש לחטוט אחר גיד הנשה להסירו כולו וישבר עצמות שבירך שיש בהם שיורי גיד הנשה וישליכם ויסיר שומנו. וכל מה שאסור בירך שור וכשב ועז אוסר בחיה בכל הירך וצריך לנקר גיד הנשה של חיה והשמנונית יש להסיר כמו של בהמה בירך ובשוק ובבוקא דאטמא. גיד הנשה אינו נוהג בשליל וחלבו מותר אבל דמו אסור כדאמר בפ' בהמה המקשה (דף ס"ט). הילכך גיד הנשה שנתבשל עם שומנו בס' בנותן טעם נצלה עם שומנו אוסר הכל כדאמרי' בפ' גיד הנשה (דף צ"ז) חלב מפעפע גדי שצלאו בחלבו אסור לאכול אפילו מראש אזנו.
